לאכול תאילנד נכון: ממדריד של הרחוב עד מסעדות שף בבנגקוק

האוכל התאילנדי הוא סיבה מספיק טובה לטוס. הוא מבוסס על איזון בין חמוץ, מתוק, מלוח וחריף — וכשתופסים את זה, מפסיקים להזמין רק פאד תאי בכל ארוחה. בבנגקוק תמצאו גם דוכנים ב־50 באט וגם מסעדות שף עם כוכבים; בשניהם אפשר לאכול מצוין אם יודעים מה מחפשים.

מנות חובה: טום יאם (מרק חמוץ־חריף), סום תאם (סלט פפאיה), קאו פאד (אורז מטוגן), מנגו עם אורז דביק לקינוח, וקארי מסמן לפי אזור — ירוק, אדום, מאסמן. בצפון נסו קאו סואי; בדרום החריפות לרוב עולה מדרגה.

איך לא להיפגע: בחרו דוכנים עמוסים עם מחזור גבוה, בקשו «מי פד» (לא חריף) אם צריך, והתחילו בימים הראשונים במנות מבושלות היטב. מים בבקבוק סגור. לגבי קרח — בערים הגדולות לרוב בסדר, אבל הקשיבו לגוף שלכם.

שווקים ששווים ביקור: אורטורקור בבנגקוק למי שרוצה הכול במקום אחד וממוזג; צ׳אטאוצ׳אק בסופי שבוע לאווירה; ובצ׳אנג מאי — שוקי לילה עם שיפודי עוף ואטריות. אל תמלאו תיק בפריטים תיירותיים לפני שטעמתם.

מסעדות שף: שמרו לילה אחד «גבוה» בבנגקוק — זו חוויה שונה לגמרי מדוכן רחוב, ומלמדת כמה עמוקה המטבח התאילנדי. הזמינו מראש בעונה.

אלרגיות והעדפות: תאילנד משתמשת הרבה ברוטב דגים ובאגוזי לוז במטבחים מסוימים. אמרו בבירור, ובמסעדות תיירותיות לרוב ידעו להתאים. טבעונים יכולים להסתדר מצוין, אבל צריך להיות מדויקים בבקשה.

טיפ מאגופליי: שלבו יום שוק + לילה שף + שני ימי רחוב. ככה מקבלים תמונה מלאה בלי להפוך את כל החופשה לתחרות אכילה.